דב רון 

דב נולד בלינץ, אוסטריה. דב היה בן 14 כאשר משפחתו עברה לוינה והוא הצטרף לתנועת הנוער "מכבי הצעיר", והיה פעיל בה. הוא למד גננות נוי על מנת להכין את עצמו לעבודת האדמה בארץ. הוא עלה ארצה עם קבוצתו מהתנועה והגיע להכשרה בכפר החורש, מדורות, זרעים ולבסוף לדברת. הקים משפחה עם רות ז"ל וגידלו שלושה ילדים, צבי,דינה ואסף. דב היה עובד אדמה בנפשו – פלח. היה מרכז פלחה משנת 1948 עד 1960 . היה מרכז משק משך כמה קדנציות. פעל בתחומים חברתיים, ריכז ועדת קליטה, צוות חגים, הביע את דעתו ללא משוא פנים.
מצא כוח וזמן ללימודים אקדמיים. ידיעת הארץ והטבע העסיקו אותו, הן בידע, הן בהנצחת היופי בצילומיו הנהדרים.
בשנים האחרונות הביע את ראיונותיו בשירה. מחלה קשה פקדה אותו. שאיפתו לזכות בהופעת הקובץ השני של שיריו, התגשמה וביום חלוקת הקובץ לידידיו, אמר והביע את מוטו של חייו : "יש תמיד דרך, יש תמיד מוצא".