עם עליית הנאצים, החיים היום יומיים נעשו קשים מאוד, לאחר "ליל הבדולח", החליטה המשפחה לנסות ולהציל את הילדים. כך יצאו טובה (בת 12 ) ואחיה בינואר 1939 , לשוויץ, שם היו במוסד לילדים של ארגונים יהודיים, אחותה, שהייתה כבר בת 16 , לא יכלה להצטרף מפאת גילה..

הוריה ואחותה של טובה נספו בשואה.

בשנת 1945 הגיעה טובה ארצה, תחילה שהתה ברמת דוד ולאחר מכן הגיעה לדברת.

בשנת 1949 נישאה לחיים והקימו את משפחתם בדברת, נולדו להם שלושה ילדים : יוסף, דורית וחנן זכרו לברכה.

טובה הייתה פעילה למעשה בכל שטחי החיים במשק: מטפלת ילדים, גננת ("הגננת" במשך שנים רבות), עזרה בהקמת הארכיון ועבדה בו יחד עם יוסף ישראלי ז"ל., מורה באולפן, מזכירה טכנית במרכזיה.

פעילה בוועדות רבות כמו: מזכירות, חברים, דירות, עבודה, פיצויים אישיים

ומינויים. ורכזה וועדות : הגיל השלישי, השתלמויות וחינוך.

ראויה לציון ביום הזה, הזוגיות המופלאה שהייתה לטובה עם חיים, בכל מקום ניתן היה לראותם יחד, מלווים אחד את השני. בשנים האחרונות, לפני מחלתו, חיים דאג להוציא את טובה מדי יום לטיול בקלנועית, ותמיד חייכו ביחד אל כל העובר בדרכם, והתעניינו לשלום החברים בשבילים.

טובה הייתה מאוד סקרנית, כל מה שמתרחש עניין אותה, אהבה לקרוא, להזין למוסיקה קלאסית, לפתור תשבצים וחיות מחמד.

בחודשים האחרונים, ובחודש האחרון במיוחד התדרדר מצבה הפיזי של טובה, ולא הייתה ברירה אלא לעזור לה ככל האפשר באיתני דברת.

כל חברי דברת המעורבים בטיפול בגיל השלישי, עשו כמיטב יכולתם על מנת להקל על טובה.

נוחי על משכבך בשלום.

דפי הנצחה >>